חוקי העסקה למעסיק בישראלכל החובות המשפטיות שלכם · מהקליטה הראשונה ועד סיום ההעסקה · ואיך לעמוד בהן גם בלי ישות מקומית
ניהול עסק בישראל מחייב שליטה בצד המעסיק של דיני העבודה: הודעה בכתב על תנאי העבודה בתוך 30 יום, שכר מינימום, שעות נוספות, פנסיית חובה, תלושי שכר כדין והדרך הנכונה לסיים העסקה. המדריך הזה עובר על כל חובה וחובה · ומסביר איך NETO מאפשרת גם לחברה זרה להעסיק בישראל, בציות מלא, בלי לפתוח חברה-בת.
סיכום AI · חובות המעסיק לפי דיני העבודה בישראללצפייה בסיכום הדף לחצו כאן
דיני העבודה בישראל מטילים על המעסיק מערכת רחבה של חובות, מהיום הראשון לעבודה ועד סיום ההעסקה. בקצרה: נרשמים ברשות המסים ובביטוח הלאומי ופותחים תיק ניכויים; מוסרים לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה בתוך 30 יום ומחתימים על טופס 101; משלמים לפחות את שכר המינימום הקבוע בחוק ומחשבים שעות נוספות ב-125% ואחר כך 150%; מבצעים הפרשות חובה לפנסיה ולפיצויים (מעסיק 6.5% + 6%, עובד 6%); מנפיקים תלוש שכר חודשי כדין ומשלמים בזמן, אחרת נחשפים לפיצוי הלנת שכר; מעניקים חופשה שנתית, חגים וימי מחלה בתשלום; ובסיום העסקה נותנים הודעה מוקדמת כחוק, עורכים שימוע ומשלמים פיצויי פיטורים (כחודש שכר לכל שנת עבודה). צווי הרחבה ענפיים יכולים להוסיף זכויות מעבר לכך. חברה זרה יכולה לעמוד בכל אלה בלי ישות מקומית באמצעות העסקה דרך מעסיק בפועל (EOR) כמו NETO (רישיון 1565).
- קליטה · הודעה בכתב על תנאי העבודה + טופס 101 בתוך 30 יום.
- שכר · לפחות שכר המינימום הקבוע בחוק; שעות נוספות 125% ואז 150%.
- פנסיה · 6.5% + 6% מעסיק, 6% עובד, מהשכר המבוטח.
- תלוש שכר · תלוש חודשי כדין, בתשלום בזמן · אחרת זהו "שכר מולן".
- סיום העסקה · שימוע + הודעה מוקדמת + פיצויים ומסמכי סיום.
- מעסיק זר · מעסיקים דרך EOR, בלי צורך בחברה-בת.
- הכללים במספרים
- מה הם דיני העבודה בישראל?
- למה ציות משתלם
- קליטת עובד: המסמכים המחייבים
- דיווח לרשויות
- שכר מינימום
- שעות עבודה ושעות נוספות
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר והלנת שכר
- ביטוח לאומי ובריאות
- צווי הרחבה
- חופשה, חגים וימי מחלה
- ניכויים מותרים ואסורים
- הודעה מוקדמת, פיצויים וסיום העסקה
- אכיפה וסנקציות
- איך מעסיקים באופן חוקי
- מעסיקים זרים: העסקה בלי ישות
- שאלות נפוצות
חובות המעסיק במספרים
מה הם דיני העבודה בישראל, ולמה הם קריטיים למעסיק?
דיני העבודה בישראל הם מכלול החוקים, התקנות, צווי ההרחבה ופסיקת בתי הדין שמסדיר את היחסים בין מעסיק לעובד. תכליתם המרכזית היא הגנה על העובדים · ולכן הם מכונים "חוקי מגן". עבור המעסיק המשמעות ישירה: אי-עמידה בהם חושפת אתכם לתביעות, לקנסות ואף להליכים פליליים.
המסגרת נשענת על שורת חוקי יסוד, ולכל אחד מהם מדריך מפורט במרכז דיני העבודה שלנו:
- חוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987 · רצפת השכר
- חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951 · שעות, שעות נוספות, מנוחה שבועית
- חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 · תשלום בזמן, תלושים, ניכויים
- חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963 · פיצויים בפיטורים
- צו ההרחבה לפנסיית חובה · הפקדות לפנסיה ולפיצויים
- חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951, חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, וחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001 · משלימים את התמונה
מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה אוכף את הכללים ומקיים ביקורות שוטפות.
למה היכרות עם החוק משתלמת לעסק שלכם
ציות הוא לא רק חובה משפטית · הוא השקעה חכמה. מעסיק שמכיר את הכללים ומקפיד עליהם נהנה ממקום עבודה הוגן ויעיל, שומר על המוניטין שלו ומונע מראש סכסוכים יקרים. זה גם הבסיס לזכויות שלכם כמעסיקים ומאפשר לנהל את העסק בביטחון.
מסמכים ותשלומים נכונים מנטרלים את העילות הנפוצות ביותר לתביעות בבית הדין לעבודה.
עובדים מדברים. מוניטין של העסקה הוגנת וחוקית עוזר לגייס ולשמר כישרונות.
הכרת העלות האמיתית של העסקה מאפשרת לתקצב במדויק · ראו את מדריך עלות המעסיק.
קליטת עובד חדש · המסמכים המחייבים
ברגע שקולטים עובד חדש, החוק · חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב-2002 · מחייב למסור "הודעה לעובד" בכתב בתוך 30 יום ממועד תחילת העבודה. לצעדים המעשיים ראו את מדריך קליטת עובדים חדשים.
ההודעה בכתב חייבת לפרט את עיקרי תנאי ההעסקה:
- זהות המעסיק ומועד תחילת העבודה
- תיאור התפקיד והממונה הישיר
- השכר ורכיביו, ושעות העבודה
- ימי המנוחה השבועית והזכויות הסוציאליות
- הסכם קיבוצי חל, אם קיים בענף
אי-מסירת ההודעה יכולה כשלעצמה לשמש עילה לתביעה · ראו את הכללים למסירת הודעה לעובד באתר כל-זכות.
טופס 101 מחייב לכל עובד, וממולא בתוך 30 יום מתחילת העבודה. הוא קובע את נקודות הזיכוי ואת חישוב מס ההכנסה.
- מתחדש ונחתם מחדש מדי שנה בתחילת שנת המס
- נקודות הזיכוי נגזרות מהנתונים האישיים של העובד
- הטבות מיוחדות דורשות אסמכתאות · עולים חדשים, תושבי אזורי עדיפות, חיילים משוחררים, בעלי תואר
עובדים עם יותר ממקור הכנסה אחד צריכים לבדוק גם תיאום מס.
מעבר למינימום החוקי
כדאי להוסיף להודעה כמה סעיפים שהחוק אינו מחייב: מדיניות שעות נוספות, כללי עבודה מהבית, נהלי דיווח נוכחות ומדיניות ציוד חברה. תיעוד מראש מונע אי-הבנות וסכסוכים בהמשך. לא בטוחים שהעובד בכלל "עובד" ולא נותן שירות? סיווג שגוי הוא אחת הטעויות היקרות בישראל · היעזרו במבחן עובד מול קבלן עצמאי.
דיווח לרשויות כשקולטים עובדים
עוד לפני תלוש השכר הראשון, על המעסיק להיות רשום ברשות המסים ובמוסד לביטוח לאומי, ולדווח על כל עובד חדש.
רישום ברשות המסים ובביטוח הלאומי, אם אינכם מחזיקים כבר בתיק.
קליטת העובד במערכת המעסיקים עם פרטיו, מועד תחילת העבודה והשכר המשוער.
הגשת דיווחים ותשלומים חודשיים לביטוח הלאומי, למס הכנסה ולקרן הפנסיה.
הזנחת חובות הדיווח עלולה לגרור קנסות ועיכובים בתשלום זכויות העובד. לתמונת השכר המלאה · תלושים, ניכויים ודיווחים · ראו את מדריך השכר בישראל. חברה זרה שאינה מחזיקה ברישומים ישראליים יכולה לעמוד בכל אלה באמצעות מעסיק בפועל (EOR), שכבר רשום כמעסיק כדין.
שכר מינימום · חוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987
"עובד שמלאו לו 18 שנים והמועסק במשרה מלאה זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש; עובד המועסק על בסיס שעה זכאי לשכר שלא יפחת משכר המינימום לשעה."
תמצית של חוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987, ס׳ 2. הנוסח המחייב: לשון החוק כפי שפורסמה ברשומות.
כל מעסיק בישראל חייב לשלם לפחות את שכר המינימום, והוא חל על כל עובד · במשרה מלאה, חלקית או שעתית. החוק קובע רצפה חודשית למשרה מלאה ורצפה שעתית; שכר במשרה חלקית מחושב יחסית, אך התעריף לשעה לעולם אינו יורד מהמינימום הקבוע בחוק. הסכומים השקליים נקבעים בחוק ומתעדכנים מעת לעת, וצווי הרחבה ענפיים יכולים לקבוע סכום גבוה יותר · לעולם לא נמוך יותר. מכיוון שהסכום המדויק משתנה, בדקו את הסכום העדכני במקור הרשמי לפני שאתם מסתמכים עליו.
שעות עבודה ושעות נוספות · חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951
יום עבודה (ס׳ 2): "יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות; בעבודת לילה, וביום שלפני המנוחה השבועית או לפני חג, לא יעלה על שבע שעות."
שבוע עבודה (ס׳ 3): "שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות."
גמול שעות נוספות (ס׳ 16): "בעד שתי השעות הנוספות הראשונות באותו יום ישלם המעסיק לא פחות מ-1¼ מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת אחרת לא פחות מ-1½ מהשכר הרגיל." לפי ס׳ 18, "השכר הרגיל" כולל כל תוספת שהמעסיק משלם.
תמצית של חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951, ס׳ 2, 3, 16, 18. הנוסח המחייב: לשון החוק כפי שפורסמה ברשומות.
שעה נוספת היא כל שעה מעבר ליום או לשבוע העבודה הרגילים. התשלום עליה הוא 125% בשתי השעות הנוספות הראשונות בכל יום ו-150% מהשעה השלישית ואילך. בפועל, צווי הרחבה קיצרו את שבוע העבודה הנהוג ל-42 שעות (כ-182 שעות בחודש), ולכן תלושים רבים מחשבים שעות נוספות מעבר לסף הנמוך הזה. טעות בחישוב שעות נוספות היא אחד הטריגרים הנפוצים לתביעות בבית הדין לעבודה, ולכן חובה לעקוב ולחשב בקפידה · ותמיד על בסיס "השכר הרגיל" כולל תוספות קבועות, לא שכר הבסיס בלבד. ראו את מדריך שעות העבודה והמנוחה.
טעות נפוצה · שעות נוספות "גלובליות"
הסדר "שעות נוספות גלובליות" · סכום חודשי קבוע המשולם מראש עבור שעות נוספות · מותר, אך רק בתנאים מסוימים. הסכום חייב לשקף באמת את השעות שנעבדו בפועל ואסור שישמש לכיסוי תשלום בחסר. מעסיקים רבים נקלעים לצרות משפטיות כשהסכום הגלובלי אינו תואם את המציאות. תעדו נוכחות בפועל ובצעו התאמה תקופתית.
פנסיית חובה · צו ההרחבה לביטוח פנסיוני
חובת הפנסיה נקבעה לא בחוק של הכנסת אלא בצו הרחבה כללי להסכם קיבוצי, המחייב כל מעסיק בישראל.
"כל עובד יבוטח בהסדר פנסיוני מקיף. המעסיק יפריש לחיסכון הפנסיוני, המעסיק יפריש על חשבון פיצויים, והעובד יפריש משכרו, בשיעורים הקבועים בצו."
שיעורי ההפרשה המזעריים: מעסיק 6.5% לפנסיה, מעסיק 6% על חשבון פיצויים, ועובד 6% · ובסך הכול 18.5% מהשכר המבוטח.
תמצית של צו ההרחבה [נוסח משולב] לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הנוסח המחייב: הצו כפי שפורסם ברשומות.
כל מעסיק חייב להפקיד לקרן הפנסיה שהעובד בחר. העיתוי תלוי במצב הפנסיוני של העובד: הזכאות מתחילה לאחר שישה חודשי עבודה, או מיד אם לעובד כבר יש הסדר פנסיוני פעיל · והיא נבחנת פרטנית לפי נתוני העובד. אי-הפקדה או הפקדה באיחור היא הפרה חמורה של חובות המעסיק. רכיב הפיצויים של 6% מתחבר לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בהמשך העמוד.
תלוש השכר והתשלום בזמן · חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958
מועד התשלום (ס׳ 9): "שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי ישולם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם." שכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד הופך ל״שכר מולן", הגורר פיצוי הלנת שכר.
תלוש שכר (ס׳ 24): "מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר בכתב, הכולל את הפרטים המנויים בתוספת לחוק."
ניכויים (ס׳ 25): "לא ינוכו משכר עבודה אלא הסכומים שפורטו" בחוק.
תמצית של חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, ס׳ 9, 24, 25. הנוסח המחייב: לשון החוק כפי שפורסמה ברשומות.
תלוש שכר מפורט בכתב הוא חובה מדי חודש, ועליו להגיע לעובד לא יאוחר מה-9 בחודש העוקב. הוא חייב לכלול את הפרטים הקבועים בחוק: פרטי המעסיק והעובד, תקופת התשלום, ימי ושעות העבודה, שכר היסוד וכל רכיב, הניכויים, ההפרשות לפנסיה והסכום נטו. שכר שטרם שולם עד ה-9 הופך ל"שכר מולן", וחושף את המעסיק לפיצוי משמעותי · עד 20% מהשכר לכל שבוע איחור בחודש הראשון, ויותר לאחר מכן. מעבר לכסף, הלנת שכר פוגעת באמון ובמוניטין. תהליך מסודר · סגירת נוכחות, אישור מנהל, הכנת שכר, בקרה · מונע את זה.
ביטוח לאומי ובריאות · חובת המעסיק
המעסיק חייב לנכות מהשכר את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, ולהעבירו יחד עם חלק המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
הניכוי נעשה מכל רכיב שכר החייב בדמי ביטוח, לפי השיעורים הקבועים בחוק. המעסיק משלם על כך את חלקו שלו. אי-העברת הכספים בזמן עלולה לגרור קנסות וריבית. הביטוח הלאומי הוא שמממן את זכויות העובד · לידה, פגיעה בעבודה, אבטלה ועוד · והזכאות לכל אחת מהן נבחנת פרטנית מול המוסד, ולכן דיווח מדויק ובזמן מגן על שני הצדדים.
צווי הרחבה · למה החוקים הם לא כל הסיפור
דיני העבודה בישראל אינם רק חוקים · הם כוללים גם צווי הרחבה שמחילים הוראות של הסכמים קיבוציים על ענפים שלמים או על כלל המשק. צו הרחבה יכול להעניק זכויות שחוקי היסוד אינם מעניקים, ובענפים כמו שמירה, ניקיון והסעדה הוא יכול לשנות מהותית את עלות ההעסקה.
| נושא | החוק הבסיסי | צו הרחבה (דוגמה) |
|---|---|---|
| ימי חופשה שנתית | מ-12 ימים בשנה הראשונה | עד 16 ימים בענפים מסוימים |
| ימי דמי הבראה | 5 ימים בשנה | 7 ימים בשנה בענפים מסוימים |
| פנסיה · חלק מעסיק | 6.5% | עד 7.5% בענפים מסוימים |
חופשה, חגים וימי מחלה · מה מגיע לעובדים
עובדים זכאים לחופשה שנתית בתשלום, לימי מחלה בתשלום ולימי חג בתשלום · והזכאות המדויקת נבחנת פרטנית לפי הוותק, ההיקף והענף. על המעסיק לעקוב אחר שלושתם ולהעניקם.
נצברת לפי ותק · מ-12 ימים בשנה הראשונה ועד 28 ימים אחרי 14 שנים. ימים שלא נוצלו נפדים בסיום ההעסקה.
נצברים בקצב 1.5 ימים לחודש עד תקרה של 90. יום 1 ללא תשלום, ימים 2 ו-3 ב-50%, מהיום הרביעי 100%, בכפוף לאישור רפואי.
בתשלום לפי דתו של העובד · למשל תשעה חגים יהודיים · והחגים הרלוונטיים לעובדים בני דתות אחרות.
מה מותר ומה אסור לנכות מהשכר
ניכויים מהשכר מותרים רק כשיש להם בסיס חוקי או הסכמה מפורשת בכתב של העובד. הרשימה סגורה, וניכויים אסורים הם מקור מרכזי לסיכון משפטי.
- מס הכנסה
- דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
- הפרשות לפנסיה
- חובות שהעובד אישר בכתב
- קנסות
- נזק לציוד
- חוסרים בקופה
- כל ניכוי חד-צדדי שהעובד לא הסכים לו
הודעה מוקדמת, פיצויים וסיום העסקה · איך עושים את זה כדין
הודעה מוקדמת היא חובה הדדית: גם המעסיק וגם העובד חייבים להודיע מראש לפני סיום היחסים, מכוח חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001. מספר הימים תלוי בוותק ובסוג השכר.
| ותק | עובד במשכורת חודשית | עובד יומי / שעתי |
|---|---|---|
| עד 6 חודשים | יום לכל חודש | יום לכל חודש |
| 6 עד 12 חודשים | 6 ימים + 2.5 לכל חודש נוסף | 6 ימים + 2.5 לכל חודש נוסף |
| שנה ומעלה | חודש ימים מלא | כשבועיים וחצי (14 ימים קלנדריים) |
בנפרד מהחוק, פסיקת בתי הדין לעבודה מחייבת את המעסיק לערוך שימוע לפני פיטורים: הזמנה בכתב המפרטת את הנימוקים לפיטורים המתוכננים, והזדמנות אמיתית לעובד להשמיע את טענותיו. פיטורים בלי שימוע אמיתי עלולים להיפסל ולגרור פיצוי נוסף מעבר לפיצויי הפיטורים.
"מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו פיצויי פיטורים. שיעורם הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה לעובד במשכורת, וחלק יחסי בעד חלק של שנה."
לפי סעיף 14, הפקדות לקרן פנסיה או לקופת גמל יכולות לבוא במקום תשלום הפיצויים החד-פעמי, מקום שהסכם קיבוצי או אישור השר קובעים זאת.
תמצית של חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963, ס׳ 1, 12, 14. הנוסח המחייב: לשון החוק כפי שפורסמה ברשומות.
עובד שפוטר לאחר שנת עבודה רצופה זכאי לפיצויים בשיעור של כחודש שכר אחרון לכל שנת עבודה · והזכאות המדויקת נבחנת פרטנית לפי נסיבות הסיום. כשחל סעיף 14, ההפקדה החודשית של 6% לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה מהווה את הפיצויים, והקרן עוברת לעובד בסיום ההעסקה. ודאו שההפקדות בוצעו בזמן ובסכומים הנכונים. ראו את מדריך חוק פיצויי פיטורים.
בסיום ההעסקה על המעסיק למסור לעובד כמה מסמכים:
- טופס 106 (עד 31 במרץ של השנה העוקבת)
- אישור העסקה המאשר את תקופת העבודה
- טופס 161 לרשויות המס · מוגש דיגיטלית מאז ינואר 2024
מי אוכף את החוק · וכמה עולה הפרה
מי אוכף
משרד העבודה אוכף את דיני העבודה באמצעות מינהל ההסדרה והאכיפה. המינהל מקיים ביקורות יזומות, מטפל בתלונות עובדים ומטיל עיצומים כספיים על מעסיקים שמפרים את הכללים. תלונות יכולות להגיע מעובדים, מארגוני עובדים או מגורמים אחרים.
כמה עולה הפרה
הפרת הכללים עלולה להוביל לעיצומים מנהליים של עשרות אלפי שקלים, לתביעות אזרחיות לפיצוי, ובמקרים חמורים גם להליכים פליליים. הנזק התדמיתי יכול להיות יקר לא פחות · מעסיק שמפר זכויות מתקשה לגייס ולשמר אנשים טובים.
איך מעסיקים עובד בישראל באופן חוקי
כשמחברים את כל החוקים יחד, מסלול המעסיק הוא רצף ברור · מהרישום ועד סיום העסקה כדין.
- נרשמים כמעסיק. פותחים תיק ניכויים ברשות המסים ונרשמים בביטוח הלאומי לפני תלוש השכר הראשון · או ממנים מעסיק בפועל (EOR) שכבר מחזיק ברישומים.
- מוסרים הודעה בכתב על תנאי העבודה. מוסרים הודעה בכתב בתוך 30 יום ממועד תחילת העבודה, ומחתימים את העובד על טופס 101.
- עוקבים אחר נוכחות ומנפיקים תלוש כדין. רושמים כניסה ויציאה מדי יום, משלמים לפחות שכר מינימום, מחשבים שעות נוספות נכון ומנפיקים תלוש חודשי מפורט בזמן.
- מפרישים ומדווחים. מפקידים לפנסיה ולפיצויים, מנכים מס הכנסה וביטוח לאומי, ומגישים דיווחים חודשיים לרשויות ולקרן הפנסיה.
- מסיימים העסקה כדין. עורכים שימוע כשנדרש, נותנים הודעה מוקדמת כחוק, משלמים פיצויים, משחררים את כספי הפנסיה והפיצויים ומנפיקים את מסמכי המס והסיום.
מעסיקים בישראל בלי ישות מקומית
כל חובה בעמוד הזה · רישום, הודעות, שכר מינימום, שעות נוספות, פנסיה, תלושים, דיווחים, הודעה מוקדמת ופיצויים · מוטלת על המעסיק המשפטי. עבור חברה שיושבת מחוץ לישראל, הקמת חברה-בת רק כדי להעסיק כמה עובדים היא איטית ויקרה. יש מסלול פשוט יותר.
איך עובד מעסיק בפועל (EOR)
עם מעסיק בפועל (EOR) כמו NETO, ה-EOR הופך למעסיק הרשום כדין בישראל. הוא מחזיק בתיק הניכויים וברישום בביטוח הלאומי, מריץ את השכר, מבצע את הפרשות הפנסיה והפיצויים, מנפיק תלושים כדין ומגיש כל דיווח. החברה שלכם שומרת על קשר העבודה השוטף; NETO נושאת בעומס המשפטי והאדמיניסטרטיבי.
- בלי חברה-בת · מתחילים להעסיק בתוך שבועות, לא חודשים
- ציות מלא · כל חובה סטטוטורית מטופלת תחת רישיון 1565
- עלות אחת ברורה · החברה הלקוחה משלמת עמלה של 5% מהחשבונית (לפני מע״מ); מהעובד לא נגבה דבר, לעולם
- מומחיות מקומית · ליווי שמכיר את דיני העבודה הישראליים
שוקלים את האפשרויות? השוו EOR מול חברה-בת בישראל, או קראו על שירותי EOR לחברות זרות ועל העסקת עובדים ישראלים בקלות.
כל חובות המעסיק מטופלות · אתם רק מנהלים את העבודה
הודעות לעובד, שכר מינימום ושעות נוספות, פנסיה, תלושים, דיווחים ופיצויים · NETO מריצה את כל תהליך ההעסקה מא׳ ועד ת׳, תחת רישיון קבלן כוח אדם 1565, בפיקוח משרד העבודה, מאז 2016. מעסיקים בישראל בלי ישות מקומית. החברה הלקוחה משלמת עמלה של 5% מהחשבונית (לפני מע״מ); מהעובד לא נגבה דבר, לעולם.
חובות מעסיק בישראל · שאלות נפוצות
מהן חובות היסוד של מעסיק בישראל?
האם חברה זרה יכולה להעסיק עובדים בישראל בלי ישות מקומית?
כמה הודעה מוקדמת חייב מעסיק לתת לפני פיטורים?
מתי חייב מעסיק להתחיל להפריש לפנסיה?
האם מותר לנכות מהשכר נזק שגרם עובד?
מתי שכר שלא שולם הופך ל״שכר מולן"?
האם חובת הפנסיה חלה גם על עובדים במשרה חלקית?
איך יודעים אם צו הרחבה חל על העסק שלי?
עוד מדריכים למעסיקים בישראל
מעסיק בפועל בישראל (EOR)להעסיק עובדים בישראל בלי ישות מקומית.להמשך קריאה
EOR מול חברה-בתאיזה מסלול כניסה לשוק הישראלי מתאים לכם.להמשך קריאה
עלות מעסיק בישראלכמה עובד באמת עולה מעבר לשכר הברוטו.להמשך קריאה
מרכז דיני עבודהכל מדריכי דיני העבודה במקום אחד.להמשך קריאה
זכויות מעסיקים בישראלמה מעסיק רשאי לדרוש, לנטר ולהחליט.להמשך קריאה
עובד או קבלן עצמאיסיווג העסקה בישראל ולמה הוא קריטי.להמשך קריאה
הפרשות לפנסיהחובות הפנסיה של המעסיק והעובד בישראל.להמשך קריאה
חוק פיצויי פיטוריםמתי מגיעים פיצויים ואיך מחשבים אותם.להמשך קריאה
סיום העסקה בישראלשימוע, הודעה מוקדמת ותשלומי סיום כדין.להמשך קריאה
העסקת סטודנטיםמה משתנה כשמעסיקים סטודנטים.להמשך קריאה
דיני עבודה על קצה המזלגזכויות עובדים וחובות מעסיקים במדריך אחד.להמשך קריאה
שאלות ותשובות למעסיקיםתשובות מהירות להעסקה דרך NETO.להמשך קריאה
