074-737-9211

074-737-9211

חוק הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, הוא החוק המרכזי המסדיר את סוגיית הזכות לפרטיות בישראל.
החוק מקיף את כל תחומי הגנת הפרטיות, ונוגע לתחומי משפט שונים.
הוא מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים היא מוצדקת. נקבע בו שהפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית –
המאפשרת תביעת פיצוי בנזיקין, וכן עבירה פלילית – שעונשה המקסימלי 5
שנות מאסר.
באתר NETO מופיע גם מדיניות הפרטיות של אתר נטו עבודה

תוכן עניינים:

  • פרק א׳: פגיעה בפרטיות
  • פרק ב׳: הגנה על הפרטיות במאגרי מידע סימן א׳: מאגרי מידע סימן ב׳: דיוור ישיר
  • פרק ג׳: הגנות
  • פרק ד׳: מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים
  • פרק ה׳: שונות
חוק הגנת הפרטיות בישראל
חוק הגנת הפרטיות בישראל

תקציר פרק א' של חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981

חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, הוא החוק המרכזי המסדיר את סוגיית הזכות לפרטיות בישראל.
הפרק הראשון של החוק קובע את ההגדרות הבסיסיות לחוק,
את איסור הפגיעה בפרטיות ואת העונש על פגיעה במזיד בפרטיות.

עיקרי חוק הגנת הפרטיות

הגדרות

  • אדם – כל אדם, למעט תאגיד.
  • הסכמה – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא.
  • מחזיק – מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש.
  • פרסום – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965.
  • צילום – לרבות הסרטה.
  • שימוש – לרבות גילוי, העברה ומסירה.

איסור הפגיעה בפרטיות

סעיף 1 לחוק קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

פגיעה בפרטיות

סעיף 2 לחוק קובע מהי פגיעה בפרטיות. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

  • בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת.
  • האזנה האסורה על פי חוק.
  • צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.
  • פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
  • פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה.
  • העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב.
  • שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח.
  • הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם.
  • הפרה של חובת סודיות שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע.
  • שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
  • פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9).
  • פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

עונש על פגיעה בפרטיות

סעיף 5 לחוק קובע כי הפוגע במזיד בפרטיות זולתו,
באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), 2(3) עד (7) ו־(9) עד (11), דינו – מאסר חמש שנים.

סעיף 6 לחוק קובע כי לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

סיכום פרק א'

פרק א' של חוק הגנת הפרטיות קובע את הבסיס לחוק,
כולל הגדרות, איסור הפגיעה בפרטיות ועונש על פגיעה במזיד בפרטיות.

תקציר פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981

פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות מסדיר את ההגנה על הפרטיות במאגרי מידע.
הפרק מגדיר מהו מאגר מידע ומתי הוא נחשב למאגר מידע רגיש,
קובע חובות על בעלי מאגרי מידע ומסדיר את הפיקוח על מאגרי מידע.
פרק ב' מורכב משני סימנים – סימן א׳: מאגרי מידע וסימן ב׳: דיוור ישיר.

הגדרות

  • מאגר מידע – אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב.
  • מידע – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו,
    מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו.
  • מידע רגיש – מידע על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו,
    מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו, וכן מידע ששר המשפטים קבע בצו שהוא מידע רגיש.
  • מנהל מאגר – מנהל פעיל של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע.
  • רשם – מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום,
    והממשלה מינתה אותו לנהל את פנקס מאגרי מידע.
  • שלמות מידע – זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו,
    בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

חובות על בעלי מאגרי מידע

  • חובת רישום – בעל מאגר מידע חייב לרשום את מאגר המידע שלו בפנקס מאגרי מידע.
  • חובת אבטחת מידע – בעל מאגר מידע חייב לאבטח את המידע במאגר המידע שלו,
    כך שלא ייחשף, ישמש או יועתק ללא רשות כדין.
  • חובת גילוי – בעל מאגר מידע חייב למסור לאדם מידע עליו המופיע במאגר המידע, בהתאם לבקשתו.
  • חובת תיקון – בעל מאגר מידע חייב לתקן מידע שגוי או לא מעודכן המופיע במאגר המידע,
    בהתאם לבקשתו של האדם.
  • חובת מחיקה – בעל מאגר מידע חייב למחוק מידע על אדם המופיע במאגר המידע,
    בהתאם לבקשתו של האדם.

פיקוח על מאגרי מידע

הרשם מוסמך לפקח על מאגרי מידע. הרשם רשאי לדרוש מבעל מאגר מידע כל מסמך
או מידע שהוא סבור שנחוץ לו לצורך הפיקוח. הרשם רשאי גם להטיל על בעל מאגר מידע סנקציות,
כגון קנס או סגירת מאגר המידע.

סיכום פרק ב'

פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות מסדיר את ההגנה על הפרטיות במאגרי מידע.
הפרק קובע חובות על בעלי מאגרי מידע ומסדיר את הפיקוח על מאגרי מידע.
מטרת הפרק היא להגן על הפרטיות של אנשים,
תוך איזון בין הצורך להגן על הפרטיות לבין הצורך בשימוש במידע למטרות לגיטימיות.

סימן א' בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981

עוסק במאגרי מידע. סימן זה קובע את התנאים שבהם רשאי בעל מאגר מידע לנהל או להחזיק מאגר מידע,
את זכותו של אדם לעיין במידע שעליו המוחזק במאגר מידע
ואת חובת הסודיות של מי שהגיע אליו מידע בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע.

תנאים לרישום מאגר מידע

על פי סעיף 8(ג), מאגר מידע חייב ברישום בפנקס מאגרי מידע אם מתקיים בו אחד מהתנאים הבאים:

  • מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;
  • יש במאגר מידע רגיש;
  • המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;
  • המאגר הוא של גוף ציבורי;
  • המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר.

חובת עיון במידע

על פי סעיף 13(א), כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, ב
מידע שעליו המוחזק במאגר מידע. בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

חובת סודיות

על פי סעיף 16, לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע,
אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי.

חריגים לזכות עיון במידע

על פי סעיף 13(ה), הוראות סעיף 13 ו-13א לא יחולו על מאגרי מידע של רשויות בטחון, שירות בתי הסוהר, רשות מס,
גופים שהורשו על ידי שר המשפטים ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי,
מאגרי מידע של רשויות חקירה וכל מאגר מידע שהוקם לפי חוק איסור הלבנת הון.

סיכום

חלק זה נועד להגן על פרטיותם של אנשים ביחס למידע המוחזק במאגרי מידע.
קובע תנאים מחמירים לרישום מאגר מידע, מקנה לאנשים זכות עיון במידע שעליו המוחזק במאגר מידע
ומטיל חובת סודיות על מי שהגיע אליו מידע בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע.

סימן ב' בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981

סימן ב' עוסק בדיוור ישיר. דיוור ישיר הוא פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין,
שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע.

הוראות סימן ב'

  • סעיף 17ד קובע כי לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר,
    אלא אם כן הוא רשום בפנקס ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.
  • סעיף 17ה קובע כי לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר,
    אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו,
    וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.
  • סעיף 17ו קובע כי כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט:
    • ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע;
    • הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;
    • זהותו ומענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה.
  • סעיף 17ז קובע כי הוראות סימן זה יחולו על ידיעות הנוגעות לענייניו הפרטיים של אדם,
    אף שאינם בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.
  • סעיף 17ח קובע כי סימן זה לא יחול על גוף ציבורי במילוי תפקידיו על פי דין.
  • סעיף 17ט קובע כי הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

זכויות האדם בדיוור ישיר

סעיף 17ו של חוק הגנת הפרטיות מקנה לאדם מספר זכויות בדיוור ישיר:

  • זכות להימחק ממאגר מידע המשמש לדיוור ישיר – כל אדם זכאי לדרוש, בכתב,
    מבעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
  • זכות למנוע מסירת מידע לאדם אחר – כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר
    או מבעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל־פיו בוצעה הפניה, כי מידע המתייחס אליו לא יימסר לאדם,
    לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.

חשיבות הוראות סימן ב'

הוראות סימן ב' בחוק הגנת הפרטיות נועדו להגן על פרטיותם של אנשים בדיוור ישיר.
ההוראות קובעות תנאים מחמירים לרישום מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר,
מקנות לאנשים זכות להימחק ממאגר מידע כזה וכן זכות למנוע מסירת מידע לאדם אחר.
הוראות אלו חשובות להגנה על הפרטיות של אנשים מפני פניות שיווקיות לא רצויות.

אזהרה: המידע בנטו דיני עבודה NETO נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
יש להיוועץ לפי הצורך בעורך-דין, יועץ מס רו"ח או כל בעל מקצוע שתראו לנכון
החומר לוקט מאתר ויקיטקסט ועל כן ניתן לו הקרדיט
אין לעשות בו שום שימוש אלא ברשותם
חוק הגנת הפרטיות בישראל
  נטו עבודה מקפידה לעמוד בכל זכויות העובדים וחובות המעסיקים

מלבד חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו– 1996
תוכלו למצוא באתר NETO ריכוז תקנות, צווים וחוקים נוספים:

דיני עבודה על קצה המזלג

זכויות העובדים

מקבץ זכויות העובדים והמעסיקים

חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951

חוק פיצויי פיטורים – תשכ"ג 1963

תקנות פיצויי פיטורים 1964 כיצד מחשבים ומתי פיטורים נחשבים כדין התפטרות

חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958

כיצד קובעים מי המעסיק הראשי?

כיצד מגדירים עצמאי ושכיר לפי הביטוח הלאומי

זכויות פרילנסר 

זכויות עובד זמני

למי מגיע החזר הוצאות נסיעה וכמה? 

תיאום מס לשכירים

תיאום מס והחזר ביטוח-לאומי

מאמרים וכתבות בלוג נוספות אפשר למצוא כאן

 

פנייה לתמיכה של NETO

תקנון אתר NETO ומדיניות הפרטיות והגנת המידע
בכל שאלה אפשר להיכנס לדף שאלות ותשובות למעסיקים ושו"ת לעובדים
וכמובן שניתן ליפנות לתמיכה ושירות לקוחות
יש ליצור קשר 089761874 [email protected]

 

להורדה מהירה של האפליקציה

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

תפריט נגישות

               
Social Media Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
Call Now Button