לוגו של נטו גיוס עובדים וחיפוש עובדים

זכויות עובד המועסק בכוח-אדם

ראשי » זכויות עובד המועסק בכוח-אדם

זכויות עובד המועסק בכוח-אדם

זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, האם יש דבר כזה?
ננסה להבין כיצד נשמרים זכויותיו של עובד במתכונת יחסי עבודה משולשים לפי הביטוח הלאומי.
במאמר זה נבקש לבחון מהן זכויותיו של עובד חברת כוח-אדם במוסד לביטוח לאומי.

האם הביטוח הלאומי מכיר בזכויותיו העובד המועסק בחברת כ"א

האם יכול המוסד לשלול לעובד זה חלק מזכויותיו כשכיר ולתבוע ממנו לקיים תנאים מסוימים,
זאת בטרם יינתנו לו מלוא זכויותיו כשכיר.
נקודת המוצא היא כי ביטוח שכירים עדיף על ביטוח עצמאים בהיותו מספק הגנה ביטוחית נגד אובדן השתכרות
כלומר "ביטוח אבטלה" וביטוח כנגד פשיטות רגל.
ידוע כי הביטוח "אבטלה" נדון רבות ביחס לעצמאים
ואף קיים בציבוריות קונצנזוס על הצורך בקיום ביטוח דומה המותאם לעצמאים.
אנו דנים כאן במקרה יוצא דופן בו מדובר במבצע עבודה המועסק דרך קבלן כח אדם.
כידוע העובד המועסק באמצעות חברת כוח-אדם מצוי ביחסי עבודה מורכבים,
כאשר חלקם מול חברת הכח-אדם וחלקם מול מזמין השירות.
זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, NETO מערכת תעסוקה אוטומטית
זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, הזכויות ביחסי עבודה משולשים לפי הביטוח הלאומי

האם יש פסיקה בנושא ביטוח לאומי וזכויות עובד המועסק בכוח-אדם?

מציאות זו נדונה בספרות ובפסיקה,
בהם דנו רבות בהשפעה של יחסי עבודה מורכבים אלו על זכויות העובד שמגיעות לו דווקא ממעסיקיו.
נדמה כי נקודת המוצא תמיד היתה כי עובד זה יהיה תמיד זכאי לקבל ביטוח שכירים מהמוסד לביטוח לאומי
ואף ניתן להגיד שזו שאלה מיותרת.
אלא שבפועל במקרים מסוימים,
לדוגמא, כאשר פונה עובד לאחר תאונת עבודה, למוסד לביטוח לאומי בתביעה,
מתחיל המוסד לברר אם אותם יחסי עבודה משולשים אכן מקיימים
לטענתו את התנאים המתלים אותם הוא דורש מעובדים שכירים 'רגילים'.

מה המבחנים שבודק הביטוח הלאומי על מנת להכיר בזכויות העובדים?

האם 'שליח' המועסק כעובד כוח אדם על פי הגדרתו המפורשת בצו הרחבה לעובדי כוח אדם,
אינו עובד המשתלב כדין בעסקו של מזמין השירות וכיוון שאולי אם הוא גם נותן שירות עצמאי (לרוע מזלו), בסופי שבוע,
במקביל אזי יש לראות את עבודתו, כאשר היא בפועל – שליח בשכר שעתי
2 שעות בערב שלוש פעמים בשבוע – המועסק דרך חברת כוח-האדם,
גם כחלק מהכנסתו כעצמאי. הגדרה שעלולה לסכן את זכותו לפיצוי תאונות בעבודה.

אז מה יהיה?

כאן יכול העובד למצוא עצמו במוקד של שאלה שלא נדונה ביחס למציאות המורכבת של תנאי העסקתו
וכך שכל פרשנות שאינה בטובתו משמעותה איבוד זכויותיו.
במקרים אלו אותו עובד סביר שלא יצא למסע משפטי ויוותר כנראה על זכויותיו
וכך שאלה זו לא תגיע לדיון ובירור משפטי.
 
זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, NETO מערכת תעסוקה אוטומטית
זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, הזכויות ביחסי עבודה משולשים לפי הביטוח הלאומי
 

מה יכול לחזקת את טענת העובד על מנת להבטיח את זכויותיו?

אפשר להביא מספר ראיות מצטברות המחזקות את הטענה,
כי יש לראות כל עובד של חברת כוח-אדם הזכאי לביטוח שכירים מהמוסד לביטוח לאומי.
החזקה שבהם היא בחינה מהותית של צו סיווג מעסיקים סעיף11.
שם אומר הצו כי כל אדם שביצע עבודה באחת מעבודות המשרד, כגון:
שירותים, תעשיה ומסחר, למעשה בכמעט כל עבודה,
וגם הופנה לאותה עבודה על ידי מי שמתעסק בעיקר עיסוקו בהפניית עובדים לעבודה
וגם אותו מי שהפנה אותו הוא זה שמשלם לו,
אזי, הוא – מבצע העבודה- זכאי להיות מבוטח בביטוח שכירים.

צו סיוג מבוטחים – מטרתו להרחיב את הכיסוי הבטוחי של עובד

צו זה גובר על כל חוק אחר בביטוח הלאומי ואין בסמכות הביטוח הלאומי לשנותו או להפר אותו ואת מטרתו.
שכן מטרתו היא להגדיל את מעגל המבוטחים מעבר לקיים בחוק עד אותו הצו.
בחינה מהותית כפי שהדגשנו מעלה כי ברוב המקרים עובד של חברת כוח אדם נכנס גם תחת הגדרה זו
מעבר היותו מוגדר כעובד על פי חוק קבלני כוח אדם כפי שנביא בהמשך.
 

מה היייתה כוונת המחוקק בצו סיוג מבוטחים וקביעת מעסיקים?

מכאן עולה כי כוונת המחוקק הייתה לומר כי במקרה וקיים גורם צד ג' שמקיים איזה שהוא קשר מול מבצע עבודה,
הרי יש למבצע העבודה זכאות לביטוח שכירים.
כוונה זו מתחברת לעצם הסיבה שעובד עצמאי אינו זכאי לביטוח שכירים
שבעצם מעניק מעבר לביטוח עצמאים, ביטוח על אובדן הכנסה עקב פיטורים,
וגם אובדן הכנסה עקב פשיטת רגל של המעסיק.
ביטוחים נוספים אלו נמנעו מעצמאים תחת ההבנה בשעתו כי קיימים שני טיעונים מרכזיים לכך.
הראשון הוא כי אדם שלכאורה שולט במקורות הכנסתו למעשה אינו יכול בפועל להיות מפוטר
זאת כיוון שהכנסתו תלויה במספר רב של מעסיקים (במרבית המקרים)
וטענה שניה היא כי אותו עצמאי הוא זה שביכולתו לבצע מניפולציות בהיקף ההכנסות לאורך ציר הזמן, לצורך תביעת ביטוח שקרית

כיצד נתייחס לפיטורים של עובד עצמאי? האם זה בכלל יכול לקרות?

קשה יהיה לקבוע עם טענות על עצירת עבודה היא טענה לגיטימית או מניפולציה בתזרים מזומנים
כזו שתייצר תקופת "יובש" כאשר בפועל התקבול יגיע בעתיד.
פעולה שגם לא תעצור את התקבול העתידי וגם תזכה בהווה בתשלום מביטוח אבטלה.
גם עובד שכיר גם יכול לעזוב או ליצור סיבה לפיטוריו,
אלא שהוא לא יוכל (במצב רגיל) להמשיך לעבוד וגם לטעון לפיטוריו.

איך בודקים אם פיטורי העובד אותנטיים?

על השוק המסחרי אין מעקב על תאריכי ביצוע העבודה ולכן קשה יהיה למנוע תביעות שקריות.
אנו רואים כי צו סיווג מעסיקים עוקף את החששות ונותן למעשה לצד השלישי,
בקונסטלציה המצוי בה אותו מבצע עבודה המתואר בצו את ה"כח" לחייב את המוסד לבטח את מבצע העבודה
וזאת מעצם היותו מעורב בשליחת העובד לעבודה.
האקט של הפניית העובד לעבודה, מקנה לעובד את הזכות לתבוע "אבטלה" לאחר מכן.

כיצד הפיטורים נבחנים עפ"י צו הסיווג?

מה שמנחה אותנו לחשוב שמבחינת המחוקק,
מספיק שעובד, או בשמו הכוללני בצו – מבצע עבודה,
אינו מסוגל לבצע מניפולציות על הכנסותיו כיוון שמעורבים כאן גורמים צד ג' שאינם חשודים שירצו להיות מעורבים בתרמיות של המוסד
מעצם הגדרתם בצו "עיקר עיסוקו במשלוח ובהפניית עובדים".
לכן יש מקום לפרש את משמעות הצו שיחול בכל מקרה בו אדם מקבל את התשלום דרך צד שלישי
שאינו חשוד בשיתוף פעולה נגד המוסד לביטוח לאומי כגורם שיכול לחייב את המוסד בביטוח מבצע העבודה בכל מקרה.

כיצד נשמרים זכויות העובד בכוח אדם?

הרי דבר שכיח הוא שחברות כוח אדם במקרים רבים אינם אלו שהפנו את העובד לעבודה,
אלא ירשו את העובד מכוח מכרז, או מכוח הסכמים מסחריים עם חברות שלפעמים הם אלו שפעלו לגיוס העובדים – מבצעי העבודה.

מכאן שבמקרים רבים יכול המוסד לבוא ולטעון כי לא חברת כוח האדם אחראית להפניית העובד, מצד אחד,
ומצד שני מבצע העבודה כהגדרת המוסד אינו "עובד".

פסקי דין בהקשר זה

ראינו מפסיקות שניתנו לגבי חברות כוח אדם שהפעיל המוסד הלאומי בעצמו!
שם היה זה המוסד הלאומי שהפנה את העובד להרשמה באחת מחברות כוח האדם שחתומות איתו על הסכמים.
מכאן שאם נותיר את מבחן המי הפנה להיות המבחן הקובע הרי שנטל ההוכחה יקשה על מבוטחים רבים לקבל את תביעותיהם.
נבין מכאן שהנטל הנדרש הוא להיות גורם צד ג' שבהיותו גובה את התמורה על ביצוע העבודה
והוא הגורם ה"משלם" למבצע העבודה, הרי הוא מייצר תווך מספק לצורך חיובו של הביטוח הלאומי בביטוח מבצע העבודה בביטוח שכירים.

מהן זכויות עובד המועסק בכוח-אדם עפ"י חוק קבלני כוח-אדם?

טענה נוספת מחזקת ניתן להביא מחוק קבלני כח אדם.
"קבלן כוח אדם" – מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו,
שם הוגדר הקבלן כמי שמספק לזולתו כוח-אדם, הווה אומר "כח עבודה".
ואותו מבצע עבודה שמספק את כוח העבודה הופך מכאן להיות עובדו של הקבלן.
הקבלן מחויב לספק לעובד הסכם התקשרות וזה תנאי שבעצם מגדיר את מבצע העבודה לעובדו של הקבלן.

מה אומר צו ההרחבה לעובדי כוח-אדם?

עוד אפשר להוסיף כי העבודה המבוצעת צריכה להיבחן על ידי צו ההרחבה לעובדים בכוח אדם,
שם הוגדר העובד במפורש כמי שעובד באחת מהעבודות המצוינות שם כגון: שליח.
לכאורה ההגדרה כאן מאוד פשטנית ובאה לומר כי חזקה על קבלן כוח האדם
כי אם שכר עבוד לעבודה לצורך ביצוע עבודה אצל זולתו הרי הוא יחשב כעובדו.

מה זה אומר לגבי זכויות העובד בביטוח הלאומי?

הגדרה זו באה לחייב את הקבלן במתן זכויות לעובד
ומכן גם אפשר להשליך כי הגדרה זו גם תבוא לחייב את הביטוח הלאומי במתן זכויות לעובד כגזירה שווה.
הרי אם היה רוצה המחוקק לסייג את זכויות העובד בביטוח הלאומי היה עליו להדגיש זאת.
שכן אין לקבלן כח אדם יכולת שלא לבטח את עובדיו בביטוח הלאומי על פי חוק
ומכאן הוא עובדו שהרי הוא מוגדר כמי שחוק קבלני כוח אדם חל עליו ולכן התרחב מעגל העובדים הזכאים לזכויות הביטוח הלאומי.

מסקנה: יש זכויות לעובד המועסק בכוח-אדם

העובד בכוח-אדם גם ייחשב כשכיר לצורך חוק הביטוח הלאומי.
הרי שכאן בדומה לצו סיווג מעסיקים מחויב הביטוח הלאומי להרחיב את מעגל מבוטחיו לכאורה
ולבטח את מבצע העבודה בביטוח שכירים מעצם השוואת הגדרותיו ל"שכיר" להגדרתו של עובד בחוק קבלני כוח-אדם.
הרי לא סביר הוא שיטילו על קבלן כוח-אדם חובות לתנאים סוציאליים ופנסיוניים,
עבור מי שאינו מקיים את ההגדרה של עובד לטובת חוקים אחרים,
אלא אם גם בחוקים אלו ייחשב אותו מבצע העבודה "עובד".

 

זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, NETO מערכת תעסוקה אוטומטית
זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, הזכויות ביחסי עבודה משולשים לפי הביטוח הלאומי

לדעת הכותב:

מן הראוי הוא שיחולו על המוסד לביטוח לאומי, האמון מצד המדינה על אספקת זכויות סוציאליים לאזרחי המדינה,
לכל הפחות תחת אותן הגדרות, חובות סוציאליים המוענקים לשכירים כפי שהחלו בחוק קבלני כוח-אדם, על הקבלן.
האם יתכן כי מה שגוזרים על הקבלן לא תגזור המדינה על עצמה?
הרי יטען הקבלן לפגיעה בזכות לשוויון כלפי החוק ובכך יפגעו זכויותיו של מבצע העבודה פעמיים.
אם טענות אלו לא יספיקו הרי אפשר להיכנס לבחינה נקודתית של תבניות העבודה שכבר צברו הסכמה
כיון שמתארות הן את המקרים שבהם מתקיימים יחסי עבודה משולשים.
בין אם אופטימליים לבין אם מתקבלים בדיעבד.
המשך יבוא…
אזהרה: המידע בנטו דיני עבודה NETO נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
יש להיוועץ לפי הצורך בעורך-דין, יועץ מס רו"ח או כל בעל מקצוע שתראו לנכון
זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, זכויות עובד המועסק בכוח-אדם, NETO מערכת תעסוקה אוטומטית
 
 
 
 
  נטו עבודה מקפידה לעמוד בכל זכויות העובדים וחובות המעסיקים
 

מלבד מאמר זה 
תוכלו למצוא באתר NETO ריכוז תקנות, צווים וחוקים נוספים:

דיני עבודה על קצה המזלג

זכויות העובדים

מקבץ זכויות העובדים והמעסיקים

חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951

חוק פיצויי פיטורים – תשכ"ג 1963

תקנות פיצויי פיטורים 1964 כיצד מחשבים ומתי פיטורים נחשבים כדין התפטרות

חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו– 1996

כיצד קובעים מי המעסיק הראשי?

כיצד מגדירים עצמאי ושכיר לפי הביטוח הלאומי

זכויות פרילנסר 

זכויות עובד זמני

למי מגיע החזר הוצאות נסיעה וכמה? 

תיאום מס לשכירים

תיאום מס והחזר ביטוח-לאומי

מאמרים וכתבות בלוג נוספות אפשר למצוא כאן

פנייה לתמיכה של NETO

תקנון אתר NETO ומדיניות הפרטיות והגנת המידע
בכל שאלה אפשר להיכנס לדף שאלות ותשובות למעסיקים ושו"ת לעובדים
וכמובן שניתן לפנות לתמיכה ושירות לקוחות
יש ליצור קשר 089761874 [email protected]

 

תפריט נגישות

 
Social Media Auto Publish Powered By : XYZScripts.com